יער קדושי דורוחוי

בזכות מאמצים רבים של אנשים שנושא זה היה חשוב להם,  הוקם יער קדושי דורוחוי והסביבה (דאראבאני, הרצה, מיהלני, סווני ורדאוץ). ואנדרטה שעשויה שישה עמודי אבן וביניהן גדם נמוך של עץ המסמל את גדיעת חיי היהודים בשואה. מקום זה נמצא במושב שורש, בהרי ירושלים.  האנדרטה בעלת שש הצלעות נועדה להנציח ולהזכיר אלפי היהודים שנספו בפוגרום דורוחוי  ובטרנסניסטריה.

חשוב לציין כי אנדרטה זו דומה כמעט לחלוטין לאנדרטה המצויה בבית הקברות היהודי בדורוחוי- מספר עמודי אבן גדולים עומדים כהנצחה לפרעות ולזעזוע בחיי הקהילה. בנוסף בבית הקברות היהודי בדורוחוי שברומניה ישנם כ-50 עצים קטנים שהוצבו לאורך המדשאות על ההר, לזכרם של נספי הפוגרום. 

זוהי הדרך הטובה ביותר לשמור ולקיים את המורשת ארוכת השנים של הקהילה היהודית המשמעותית הזו - ההנצחה והזיכרון. מדיי שנה בחודש יוני מתקיים אירוע זיכרון ביער קדושי דורוחוי בישראל. עצרת לזיכרון הפוגרום בדורוחוי שהיה ב-1/7/1940 וכן לגירוש יהודי השואה לטרנסניסטריה. זו עצרת המזכירה שלמרות הקשר הטוב עם רומניה והחיים שם משך מאות בשנים, כמו גם העצב מהעזיבה, עדיין האנטישמיות הייתה חיה ובועטת והביאה למותם של יהודים רבים ואסור לשכוח זאת. 

למרות שיהודי דורוחוי גאים במולדתם הרומנית ובמקום שממנו הם הגיעו- עדיין היה משהו מאוד כואב ומאוד עצוב בעבר הזה. האהבה הגדולה שיש לאנשי עיירה הקטנה והמשפחתית הזאת (דורוחוי) מהולה גם בעצב ובכאב על כך שבמקום זה נהרגו רבים מאנשי הקהילה על לא עוול בכפם. רק בגלל שהיו יהודים.

אמנם נכון שהיו רומנים שעזרו ליהודים להימלט על נפשם, והיו כאלו שנלחמו על חזרת יהודי דורוחוי מטרנסניסטריה, ובזכות רבים - חיי יהודים ניצלו, אך הם היו מעטים. סך הכול הפוגרום נעצר בזכות רומנים טובים שניסו לעשות סדר ולהחזיר את הצדק. אין לשכוח שאת יהודי דורוחוי החזירו מטרנסניסטריה בשנת 1943, כשרוב היהודים באירופה נשלחו למחנות המוות וההשמדה. מסיפורי משפחה וקרובים, יהודי דורוחוי "נהנו" מחזרה יחסית מהירה לעיר, לאחר שנה וחצי עד שנתיים מתחילת הגירושים למחנות בטרנסניסטריה.

טקסי השנה/ עצרות הזיכרון ליהודי דורוחוי שנספו בפוגרום ובשואה ועבור הניצולים, שרבים גם אינם בין החיים יותר, הם מרגשים ונעשים במאמצים שאין שני להם, ומוגשים לרוב על-ידי קרובי משפחתם של הניצולים, אנשים שהיו שם. לעיתים משתתפים גם הניצולים עצמם. אנו מחויבים לזכור ולא לשכוח, כדי שההיסטוריה הנוראית הזו לעולם לא תחזור.